המדריך לנהג המזומן למשפט תעבורה 

נהג הנאשם בעבירת תעבורה, בין אם מדובר בעבירת קנס ובין אם מדובר בהזמנה למשפט בעקבות דו"ח או תאונת דרכים, טוב יעשה מי שרשיונו יקר לו, אם ישכור שירותיו של עו"ד המתמחה בתחום התעבורה.

קיימת קבוצה של עו"ד העוסקים בתחום זה כתחום ייחודי, כשחלק גדול מהם אף ייצג בעבר את המשטרה, ולפיכך יידע להתמודד טוב יותר עם התביעה.

שכר טרחתם של עורכי דין העוסקים בתחום התעבורה הינו נמוך יחסית מהמקובל בתחום הפלילי וזאת משום שהמדובר בציבור גדול מאוד של נהגים הנזקק לשירות זה וכמובן בימים אלו, כאשר קיימת מגמה להחמרה קיצונית בענישה, ובעיקר נוכח תאונות הדרכים האחרונות, עלול כל נהג המזומן למשפט אפילו בגין עבירה קלה לאבד את רישיונו למספר חודשים, קל וחומר אם גיליון הרשעותיו אינו נקי.

אם זומנת לבית המשפט לתעבורה כנאשם – אל תלך!! אל תלך לבית המשפט אם טרם פנית לעו"ד העוסק בתחום והתייעצת עימו. אם אינך מכיר עו"ד המתמחה בתחום, שאל את עורך הדין שלך, ובקש ממנו שיפנה אותך לעורך דין מתאים.

נהגים רבים טועים טעות קשה, כשהם מתייצבים בבית המשפט באופן מיידי ובגפם, כאילו מדובר בזימון למילואים. עצתנו לך – אל תופיע בבית משפט ללא עורך דין. זכור: כל מה שתגיד לשופט, יירשם בפרוטוקול ועלול להכשיל אותך. אתה, הנהג, אינך יודע, בהכרח, מה טוב לך ומה רע לך. כך, למשל, אם תטען לפני השופט "לא ראיתי אותו" (את הנהג האחר) לפני שפגע בך  - טענתך זו תשמש לחובתך, שכן השופט ישיב לך כי העובדה שלא ראית, מלמדת שאתה רשלן, ולכן אתה ראוי לענישה מחמירה. אם תגיד שכן ראית את הנהג האחר – השופט ישיב לך שאם ראית את הנהג האחר, היית צריך להגיב אחרת, כדי שהתאונה לא תתרחש. אם תמשיך ותדגיש כי "הוא נכנס בי", ישיב לך השופט שלא מעניין אותו מי נכנס במי ושזה לא ממין העניין: אם תדגיש, "אבל נסעתי לאט" ישיב לך השופט שאם נסעת לאט היית צריך להספיק להיעצר ולא לפגוע בהולך רגל, מנגד אם תטען שנסעת מהר, עלולה גם טענה זו לשמש לך לרועץ, משום שזו ההוכחה לרשלנותך.

ישנם שופטים לא מעטים, ועל כך יש לשבחם, המזהירים נאשם הבא בגפו וטוען טענות שעלולות רק להזיק לו, כי טוב יעשה אם יבקש לדחות את הדיון, יפנה לעורך דין העוסק בתחום ויקבל את עצתו הטובה אם להודות או לכפור, אם לדרוש החלפת סעיף אישום זה באחר, אם להגיע להסדר טיעון עם התביעה המשטרתית אם לאו וכד'.

קיימת נטייה לא מבוססת אצל חלק ניכר מהציבור לחשוב,  כי נהג שבא לדיון בבית משפט כשהוא מיוצג על ידי עורך דין, זו ראיה שמדובר בנהג עבריין ושהמקרה שלו חמור יותר. כל מי שעוסק בתחום, לרבות תובעים משטרתיים ושופטים היושבים בדין, יודע שאין שום שחר לסברה הזאת. עורכי דין המתמחים בתחום מייצגים נאשמים, הן בתיק תאונת דרכים קטלנית והן בדו"ח פעוט מסוג עבירת קנס בגין דיבור בטלפון נייד במצב נסיעה (וזאת עקב החיוב בנקודות). הם מופיעים יום יום בבית משפט לתעבורה ומכירים היטב את הנפשות הפועלות את השופט, את מזגו השיפוטי, גישתו המקצועית, רמת הענישה ורגישות השופט לעבירות כאלו ואחרות, את התובעים המשטרתיים, הוותק שצברו בעבודתם, מקצועיותם, גישתם ועד כמה ניתן להגיע עמם להסדרים בנוגע להרשעה ולעונש.

עורך דין לא בא אל מול השופט, מודה ומקבל עליו את הדין כמו כל אזרח תם לב המופיע בפני השופט וחוזר על דברים שהשופט שמע "אלף ואחת פעמים". אמנם גם את טיעוני הסניגור, שמע השופט פעמים רבות.  אולם, ההבדל המשמעותי הוא,  כי הסניגור הותיק והמנוסה הופיע בפני השופט פעמים רבות והוא אמור לדעת "לקרוא את המפה", להעריך סיכונים וסיכויים בבית המשפט ולכלכל את צעדיו בהתאם. לעומת זאת, במקרה שבו הנאשם מופיע בגפו, הוא עלול להיות משול לחייזר בעולם המשפט, הוא בא מעולם אחר כאשר הוא היחיד שאינו מבין מימינו ומשמאלו, ועל כן השופט והתובע עלולים לעשות בו כראות עיניהם, כמובן על פי שיקולים מקצועיים וראויים.

דוגמא: הורשע על פי תשובתו לאישום – ההרשעה בוטלה בערעור. הנהג הורשע בבית משפט לתעבורה בתל אביב בעבירה של פגיעה קלה בהולכי רגל במעבר חציה. הנהג אשר לא היה מיוצג נדרש על ידי השופט להשיב לכתב האישום. השופט כתב מפיו של הנאשם כי הוא מודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בהמשך, נרשם מפי הנאשם לכשטען להקלת העונש כי מכונית חנתה במעבר החציה. מכונית זו הסתירה את הולכי הרגל וברגע שהנהג הבחין בהולכי הרגל, צעד להם שישימו לב, בלם, החליק ופגע בהם. לאור ההודאה, כפי שנרשמה על ידי השופט בפרוטוקול, הרשיע השופט את הנהג וגזר עליו עונש חריג בחומרתו של חמש שנות פסילת רישיון נהיגה בפועל, וזאת בגין החומרה שבעצם הפגיעה בהולכי הרגל במעבר החציה. לאחר שעונשו כבר נגזר, פנה הנהג, שכאמור לא היה מיוצג, לסניגור וביקש ממנו לערער על פסק הדין. הערעור נשמע בפני השופט בבית המשפט המחוזי בת"א, אדמונד לוי, בערעור טען הסניגור, כי למעשה הנאשם לא הבין את משמעות ההודאה שנשמעה לאחר שהוצאה מפיו. הסניגור טען כי הנאשם אכן הודה כי פגע ברכבו בהולכי הרגל במעבר החציה אך מהטיעון לעונש אשר נרשם מפיו נמצאנו למדים כי הנאשם סבר שלא היתה לו אפשרות להספיק ולהיעצר. זאת, מכיוון שהופתע על ידי הולכי  הרגל שהתפרצו מאחורי רכב חונה.

השופט לוי קיבל את טיעוני הסניגור וביטל את פסק הדין של שופט התעבורה. בנימוקי ההחלטה כתב השופט לוי כי אמנם יתכן שהטענות בערעור נולדו במטרה לגרום להמתקת העונש החמור שנגזר על המערער. אולם, יחד עם זאת, לא ניתן לשלול את המסקנה העולה מן הרשום בפרוטוקול בית המשפט לתעבורה כי אכן מדובר במי שהאמין בחפותו בכל הנוגע לשאלת האחריות לתאונה ולפגיעה בהולכי הרגל.

לאור זאת, בוטל כאמור פסק הדין והתיק הוחזר לבית המשפט לתעבורה לדיון מחדש. על פי בקשת הסניגור, התיק עבר לדיון בפני שופט אחר. בסופו של דבר, חזר הסניגור והודה בעובדות כתב האישום. זאת לאחר שהנהג שעונשו עוכב ולאחר מכן בוטל בבית המשפט המחוזי, הספיק לרצות 11 חודשי פסילה. בפסק הדין החדש נגזר על הרוכב עונש של שלושה חודשי פסילה כך שבסופו של דבר נותר הנהג ב"יתרת זכות" של שמונה חודשי פסילה.  אלו רוצו מעבר לעונש שנגזר עליו בגלגולו השני של התיק ולאחר שהיה מיוצג.

דוגמא: הורשע על פי תשובתו לאישום – ההרשעה בוטלה בערעור.

התפתחות דומה אירעה במקרה של נאשם אחר שהופיע גם בבית המשפט ללא ייצוג, ושם את מבטחו בשופט. הנאשם הואשם בעבירה של עקיפה בדרך אשר אינה פנויה. עבירה זו מחייבת בעונש של שלושה חודשי פסילה בפועל. הנהג הופיע בפני השופט ג'ורג' אזולאי בבית המשפט לתעבורה בנצרת. הוא טען בפניו כי אכן ביצע עקיפה אך השלים את העקיפה, חזר לנתיב נסיעתו המקורי ורק לאחר מכן הגיע רכב ממול, כל שהוא לא  גרם להפרעה כלשהי לאותו רכב. השופט הרשיע את הנהג למרות שדבריו אלו נרשמו בפרוטוקול, ובפסק הדין כתב השופט כי הוא מרשיע את הנאשם "על פי הודאתו". עקב כך, נגזר על הנהג עונש של שלושה חודשי פסילה בפועל. הנהג פנה לסניגור אשר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. הערעור נקבע בפני השופט עבדול  רחמן זועבי. עוד בטען טען הסניגור בפני השופט, הזדרז הפרקליט, ברוב הגינותו, והודיע לבית המשפט כי על פני הדברים אכן שופט התעבורה שגה באופן בולט,  בכך שהרשיע נהג שלמעשה כפר בעבירה שיוחסה לו. לאור זאת, התקבל הערעור ופסק הדין בוטלץ בהמשך, נידון התיר מחדש בפני אותו שופט, והפעם, לאור התערבות הסניגור ובעקבות הסדר טיעון (מבלי שכתב האישום תוקן, נגזר על הנהג קנס בסך 700 ש"ח ושלושה חודשי פסילת רשיון נהיגה מותנים לשנתיים.

בדרך כלל, הנאשם הלא מיוצג אינו יודע, כי חוץ מהדו"ח הוא קיבל מהשוטר בעת שנעצר בכביש, קיימת גם תרשומת שאותה עורך השוטר בגב הדו"ח, בעותק שנשאר בידיו. בתרשומת זו, מפרט השוטר את יסודות העבירה שבוצעה ונסיבותיה וגם את תגובת הנהג. לעיתים, הוא גם מצרף שרטוט אודות כיווני הנסיעה. נאשם אשר בא לבית המשפט ומתמודד נגד עדות השוטר, כשאין בידיו עותר מהרישום שהשוטר ערך, משול לאדם המנהל את המשפט בעיניים עצומות. רישום זה, כמו גם האמרות הנגבות בתיקי תאונות דרכים, נקרא "חומר חקירה". לפיכך, כל נאשם זכאי לעיין ולצלם כל חומר חקירה המצוי בתיק המשטרה לפני תחילת משפטו. ודוק: על פי הנחיות חדשות במשטרה, שונו הטפסים של דו"חות מסוג עבירת קנס, בטופס החדש רושם השוטר, בהמשך לפירוט העובדות וסעיף האישום, גם את נסיבות המקרה ותגובת הנהג. עותק זה נמסר לנהג במקום רישום הדו"ח.